<h1>האגודה — ב"ק</h1>
<h2>דף ו.</h2>
[ב"ק צ"ג ע"ב] הגוזל עצים ועשאן כלים צמר ועשאן בגדים, משלם כשעת הגזילה, גזל פרה מעוברת וילדה, רחל טעונה וגזזה וכו'.
<h2>דף ז:</h2>
[ב"ק י"ב ע"ב] אינו נמכר לא חי ולא שחוט. פר"י בכור בזמן הזה לא שייך בו מכירה, ואם נשחט תם אסור בהנאה.
<h2>דף ט.</h2>
[ב"ק ס"ח ע"ב] אמר רבי יוחנן גזל ולא נתייאשו הבעלים, שניהם אינם יכולים להקדיש. אבל פקדון מצי מקדיש דברשותיה דמרה איתא, כדאמרינן בפרק המוכר את הספינה [פ"ח ע"א].
<h2>דף טו:</h2>
[ב"ק ע"ט ע"ב] אין מגדלין בהמה דקה בא"י, אבל מגדלין בסוריא ובמדברות של א"י, אין מגדלין תרנגול בירושלם מפני הקדשים, ולא הכהנים בא"י מפני הטהרות, ולא יגדל ישראל חזירים בכל מקום. ולא יגדל אדם כלב, אלא אם כן היה קשור בשלשלאות, ואין פורסין נשבים ליונים אא"כ הרחיק ל' ריס מן העיר.
<h2>דף כה:</h2>
[ב"ק ע"ג ע"ב] תוך כדי דבור רב לתלמיד בשאילת שלום, אבל כדי שאילת שלום תלמיד לרב לא. פר"י הא דאמרינן פרק תפלת השחר [כ"ז ע"ב] הנותן שלום לרבו וכו', היינו שאומר לרבו כמו לחבירו שאומר שלום עליך ואינו אומר רבי.
<h2>דף כט:</h2>
[ב"ק ס"ח ע"ב] אמר רבי יוחנן גזל ולא נתייאשו הבעלים, שניהם אינם יכולים להקדיש. אבל פקדון מצי מקדיש דברשותיה דמרה איתא, כדאמרינן בפרק המוכר את הספינה [פ"ח ע"א].
<h2>דף לא.</h2>
[ב"ק מ"ז ע"א] מאי טעמא פירשא בעלמא הוא פירש ר"י הא דאמרינן באלו טרפות [נ"ח ע"א] ומודים בביצת טרפות שהיא אסורה דכגופה דמיא, היינו משום דחיישינן דילמא עדיין מעורות בגידין והכא אינו גובה מביצתה דילמא אינה מעורה, ואפילו ביצה שנולדה מיד אחר שנטרפה אסרו אטו ביצת נבילה.
